רגב נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ

החלטה

לפני בקשה לדחיית תביעת המשיב על הסף בהעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

המשיב טוען בכתב תביעתו כי המבקשת גבתה ממנו כספים שלא כדין בשל שימוש שעשה בכביש אגרה המנוהל על ידה הלא הוא כביש 6. הכפספים נגבו ממנו לאחר שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל והוא הגיע להסדר. לכן הגיש המשיב תביעה כספית להשבת כספים שנגבו ממנו.

המבקשת טוענת בבקשתה כי משנקבע בחוק דרך ספציפית לתקיפת החלטה המטילה חיוב מנוע המשיב מלהגיש תביעות בהליך אזרחי.

המשיב לא הגיב לבקשה על אף שהבקשה הומצאה לו.

לאחר ששקלתי את הבקשה הנני סבור כי דין הבקשה להידחות.

סעיף 12ב. לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 קובע דרך לתקיפה ישירה של החלטות בעל זיכיון וזאת כדלקמן:

 "12ב. ועדת ערר

(א) מי שחולק על חיוב או מי שרואה את עצמו נפגע מהפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי סעיף 12, רשאי, בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה על החיוב או ממועד הפעלת הסמכויות, כאמור, לערור על כך בפני ועדת ערר; בערר לפי סעיף זה יהיה בעל הזיכיון המשיב; הודעה על הערר תימסר לרשות הממונה.

(ב) השר ושר האוצר ימנו ועדות ערר, כל אחת בת שלושה חברים, והם: מי שכשיר להיות שופט שלום, מתוך רשימה שיגיש שר המשפטים, שיהיה היושב ראש, נציג ציבור ונציג הרשות הממונה. (ג) ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 4, יחולו על ועדת הערר, בשינויים המחויבים מחוק זה, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור בפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט המחוזי, בתוך המועד שייקבע בתקנות."

החוק קובע דרך ברורה ומפורשת כיצד לתקוף את החלטת המפעילה של כביש 6 ואף המשיב נקט בדרך זו והגיש ערר.

הלכה פסוקה היא כי סמכות בית המשפט באופן כללי נקבעת לפי הסעד הנתבע בתובענה (ראה: ע"א 145/58 קלקודה נ. (אגד) אשד, פ"ד פ"ד יג 260; ע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים נ. מדינת ישראל, פ"ד מד (3) 812). חריגים לכלל זה, לפיהם הסמכות נקבעת בהתאם למהות ולעלית התביעה ניתן למצוא בהוראות חוק מיוחדות כגון פקודת השותפויות או חוק הנאמנות אשר מסמכים את בית משפט המחוזי לדון בעניינים אלו.

ברע"א 11224/04 פרדסיה נ. בלונדר, פ"ד נט(5) 473 הוגשה תביעה על ידי המשיב לבית משפט מחוזי בה טען כי דרישה כספית לתשלום היטל כבישים ומדרכות הוצאה לו בחוסר סמכות. בית משפט העליון קבע כי הסמכות העניינית בענין זה נתונה לבית משפט לעניינים מנהליים מאחר והחלטות רשות מקומית נתונה לביקורתו בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000.

מאידך פסק בית משפט עליון כי תביעה להשבת כספים ששולמו או נגבו שלא כדין מצויה בסמכות בית משפט אזרחי לפי שווי הסכום גם אם התביעה מגלמת בתוכה "תקיפה עקיפה" של החלטה מנהלית (ראה: רע"א 6950/05 עירית אשדוד נ. שמעון צרפתי בע"מ, תק-על 2005(3) 3688).

לאור זאת דין הבקשה להידחות.

מאחר והמשיב לא הגיב אינני עושה צו להוצאות.

המבקשת תגיש כתב הגנתה בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"א, 30 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: